משלבים כוחות: התעשיינים והקבלנים נרתמים למשימה הירוקה

התעשיינים מזדרזים לייצר מוצרים חדשניים התואמים את התקן לבנייה ירוקה, הקבלנים בישראל מחפשים פתרון לבעייתיות בשיטה בה הוא מוטמע ■ האם יש לחייב את התקן על כל המבנים, ומי אמור לספוג את העלויות?

(מיטל פלג, גלובס, 17.09.2015)

*** הכתבה בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה והמשרד להגנת הסביבה

נראה כי לכולם ברור שבנייה ירוקה ואיכותית תורמת לכולנו מבחינת קיימות וחוסכת לצרכן בעלויות, עם זאת, יש חילוקי דעה מסוימים בנוגע לדרך בה הדבר מתבצע, ולשיטה בה מוטמעת החקיקה בנושא. בישראל ניתן להבחין בפער מסוים בין התעשיינים והיצרנים, לקבלני הביצוע. בעוד שהשניים הראשונים מעודדים שימוש בחומרים חדשניים ובחקיקת תקנים מחמירים, האחרונים סבורים כי השינוי דורש הערכות, בחינה מדוקדקת, וזמן. שני הצדדים מקיימים שיח קבוע בשנים האחרונות בעניין, כדי למצוא פתרון יעיל לכל פרט בתקינה הירוקה.

"משמעות הבנייה הירוקה היא קידום אג'נדה איכותית", מבהיר אלי כהן, מנכ"ל חברת תרמוקיר, יו"ר הפורום לבנייה ירוקה של התאחדות התעשיינים וחבר בוועד המנהל של המועצה לבנייה ירוקה. "לאחרונה ראינו שכמעט 100 אחוז מהדירות שנמסרות לצרכנים מתקבלות כשיש בהן ליקויים. זה לא קורה סתם. זה נובע משימוש בחומרים בעייתיים או מטכנולוגיות לא מספיק טובות. אם לגעת בנקודות הכואבות, ניתן לראות שזה קורה בעיקר בתחום הבידוד תרמי. אנשים יכולים להשקיע את השקעת חייהם, להיכנס לבית חדש, ולעיתים יכולה להיגרם להם אכזבה".

- אבל זה לא קורה בכל מקום, נכון?

"אכן לא הכול שחור. במקומות כמו רעננה וכפר סבא, למשל, יש קורלציה בין הרצון לבנות ירוק לתוצאה. מה שעוד אפשר לראות, הוא שהשכונות האלו נחשבות בעלות פוטנציאל השקעה גבוה".

- זו השקעה נדל"נית, אבל גם המחיר בהתאם.

"הסיפור שבנייה ירוקה עולה יותר, הוא אגדה נחמדה. הצרכן לא משלם יותר. אבל כשאנחנו דורשים בנייה איכותית לפי התקנים, עולה ויכוח בינינו לבין הקבלנים. אני מייצג גישה שאומרת שצריך לבנות רק על פי תקנים. הם לטובת כולנו, והם שומרים על ערך הנכס גם בעתיד – יש היום הרבה בניינים שיראו 'סלאמס' בחלוף השנים. שיהיה ברור – הכול עולה כסף. אבל כשמתמחרים את הנזק של מרפסת שקורסת בגלל הורדת תקנים, מול המחיר של בנייה איכותית – זה מתקזז. אם האיטום מתבצע על פי תקן – אין נזילות".

לדברי כהן, הקבלנים מלינים על כך שהעלות נמצאת בעוכריהם. "אולם בסופו של יום", הוא טוען, "אם מסתכלים על אורך חיי המבנה מיום המסירה – אם לא יבנו על פי תקינה – זה יעלה לקבלנים יותר. הם בעצמם אומרים שהם לא מקבלים פרמיה. הרי גם אני כתעשיין, כשאומרים לי שיש תקן למוצרים ודרישה לעמידה במכון התקנים – אני לא עוצר. נכון שזה עולה יותר, יש תחרות, יש שוק, אבל לבקש לעבוד ללא תקינה? זה פופוליסטי, ולא מתאים למציאות ולאתגרים שלנו. יש צורך ב-50 אלף יחידות דיור בשנה, ולכן אני חושב שיש ערך גדול שמה שייבנה יהיה בתקינה מחמירה".

בדבריו מסתמך כהן על מה שקורה בעולם. "בסקנדינביה התקינה מעלה את הערך אצל השמאי ב- 3-5 אחוז. בניו יורק, יש תוספת למחיר השכירות בהתאם. המשכיר רשאי לעשות זאת".

הקבלנים: רותמים את העגלה לפני הסוסים

אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, מדגיש כי הקבלנים בהחלט תומכים בהטמעת הבנייה הירוקה, אולם יש להשכיל ולבחון את הדרך בה הדבר מבוצע. "התקן לבנייה ירוקה הוא וולנטרי", מזכיר בן שמעון, "אבל כמו תמיד בישראל, כך גם במקרה הנוכחי, ממהרים ורותמים את העגלה לפני הסוסים, ורשויות מקומיות הפכו אותו לתקן מחייב. אנחנו טוענים שזה חייב להיות תהליך הדרגתי".

בן שמעון מסביר כי רמת התקן הראשונית לבדה ("כוכב אחד"), דורשת עלות בנייה מוערכת של 22,500 שקל. הוא מוסיף וטוען כי למעשה העלות מול התועלת, עדיין לא נבחנה כיאות. לקבלנים אין מנוס מאשר לגלגל את העלות הגבוהה על הצרכנים, בה בשעה שישראל סובלת ממשבר דיור חמור.

"אם ניקח לדוגמה את תחום החיפוי", ממשיך בן שמעון, "יש היום דרישה לחיפוי אבן, שעלותו גבוהה ב-33 אלף שקלים לדירה מחיפוי הטיח המסורתי. ואסור לשכוח שלחיפוי אבן יש עלויות סביבתיות נוספות כמו למשל שינוע, שהוא גם לא כלכלי ובטח שלא סביבתי. בשורה התחתונה עדיין אין בחינה כלכלית ליישום הבנייה הירוקה".

כהן מצדו, נחוש לקדם את התהליך, גם היום: "אפשר לראות שבאזור יבנה וכפר סבא הירוקה, הערך הנדל"ני של הפרויקטים עלה. זה הופך את הדירה ליותר אטרקטיבית". הוא מניח שמדובר בחינוך. "לפני 10 שנים הצעתי לדירקטוריון תרמו קיר להשקיע בקיימות, וכולם התפלאו על האג'נדה הזו. השאלה שלהם היתה – האם זה יביא לנו פרמיה. היום אנחנו מבינים שבעולם כבר הפנימו – אם אנחנו רוצים להיות פה עוד שנה – צריך להצטרף. גם למועצה הישראלית לבנייה ירוקה הצטרפו חברות בנייה, כמו שיכון ובינוי וחנן מור".

בן שמעון שב ומדגיש כי הקבלנים תומכים בבנייה ירוקה. "אני מצטרף לעמדת המהנדסים – בכל העולם הבנייה למגורים לא מחייבת בנייה ירוקה, והיא מוכלת על מבני ציבור. למה שלא נתחיל בהם? אם מדינת ישראל רוצה לקדם את הנושא, שתתחיל לחייב זאת במקומות כמו גני ילדים, בתי ספר, מקומות עבודה, ואז, בהדרגה, נגיע גם למגורים. ממילא את מרבית היום אנחנו מעבירים שם, ולא בבית. המדינה רוצה ליישם תקן וולנטרי? שתיתן תמריצים, ולא תחייב. שתיתן הקלות בארנונה, זכויות בנייה".

עוד הוא אומר כי הצדדים עובדים יחדיו למצוא פתרון, "כאשר התעשייה התגייסה לעניין, בחנו את הכלים המוצעים ומצאנו שיש לבצע שינויים בשיטות הבנייה, אולם הם עלולים לעלות לרוכש הדירה הרבה כסף כדי לכלול את פתרונות אלה. מצאנו אוזן קשבת אצל גופים מובילים בתחום כמו התעשיינים ואנו מקווים שיחדיו נמצא את התשובה הנכונה".

בן שמעון וכהן מזכירים בעיקר את התקן התרמי 1045 לבידוד כאקוטי. "שם יש בחינת עלות ותועלת", אומר בן שמעון. "אנחנו יודעים שאם ניישם אותו, העלות היא 20 אלף שקלים, והחיסכון? הוא נאמד רק ב-100-150 שקלים לשנה לצרכן. אנחנו בעד בנייה ירוקה, אבל אנחנו לא יכולים למהר ולהיות חלוצים לפני העולם ובמקביל להיאבק במחירי הדיור".

מטרה משותפת

"זו לא יכולה להיות גחמה של התעשייה או של הקבלנים", מסכים כהן בהתייחסו למדיניות ישום בנייה ירוקה. הוא וכמוהו בן שמעון מניחים שיש לצמצם התערבות ולתת לשוק לעשות את שלו, אבל בצורה חכמה. "יש צלע שלישית וזו הממשלה", אומר כהן, "עם כל הכבוד למחיר למשתכן ולמע"מ אפס – הבנייה הירוקה נוגעת במחיר. הרצון שלנו הוא לבנות נכון, על פי תקינה מחמירה ואיכותית, כדי שבסופו של יום הצרכן יקבל בית שיתאים גם לדור הבא. המסר שלי לקבלנים הוא אל תעצמו עיניים. אל תדחו. צריך למצוא כבר היום פתרונות ולא להישאר מאחור".

לצפייה בכתבה באתר גלובס