התקן החדש לחיפוי פנים בהדבקה

במהלך השנים האחרונות אנו עדים להתגברות תופעות של ליקויים בביצוע עבודות הדבקה בחיפוי פנים הגורמות לנזקים פיסיים. הסיבות העיקריות לעלייה בתדירות הליקויים, לצד חוסר מיומנות מצד חלק מבעלי המקצוע, הן השפעתן של שתי מגמות עיקריות:

מאת: זיו רווה

מגוון אריחי הקרמיקה, הפורצלן ולוחות הפסיפס גדל באופן משמעותי כמענה לדרישות השוק לעיצובים מגוונים. חלק מהאריחים המכונים "אריחים סופגים", מיוצרים בשיטות ייצור שספיגות המים בהם גדולה מ-10% (על פי הסיווג בת"י 314 – אריחי קרמיקה) ומחייבים התאמה לדבק מתאים שכן אחרת יווצרו קימורים באריח שיביאו לסדיקתו.

Termo_Kir_Indoor_tiles_system_Concrete_block_wall_render_01

מגוון הרקעים עליהם מיושמת מערכת החיפוי גדל, כאשר כיום בנוסף לבטון, בלוק בטון ובלוק בטון תאי, משמשים גם לוחות גבס ובלוקי גבס לצורך בניית מחיצות ובכלל זה ב"חדרים רטובים". לעיתים אנו נמצא באותו חדר מספר רקעים שונים כאשר כל אחד מהם מחייב התייחסות אחרת.

על מנת להביא לשיפור איכות עבודות החיפוי נכתב תקן חדש – ת"י 1555 חלק 2: חיפוי פנים בהדבקה אשר נכנס לתוקף ביוני 2014.

התקן מגדיר את מרכיבי המערכת, כיצד היא צריכה להיות מתוכננת  ומה הן הבדיקות שיש לבצע על מנת להבטיח שמערכת החיפוי עומדת בדרישות התקן.

חיפוי פנים בהדבקה

על-פי התקן המערכת המיושמת צריכה להיות מותאמת לרקע והיא כוללת את המרכיבים הבאים:

  • שכבת ביניים של טיח, המיושמת על פני הרקע ומיישרת את פני השטח (לפי הצורך).
  • שכבת איטום אשר תיושם על פי רוב באזורים רטובים.
  • שכבת הדבקה של דבק או מלט-צמנט העומדים בדרישות התקנים הרלוונטיים.
  • אריחי הקרמיקה או לוחות פסיפס יחד עם חומר למילוי מישקים.

להלן מספר דוגמאות של יישום הוראות התקן:

  • במערכת הכוללת אריחים בגודל של מעל 0.04 מ"ר ועד 0.18 מ"ר בגובה של עד 3.5 מ', שכבת הדבק צריכה להיות מסוג C1S1  או D  (ובאזור רטוב מסוג 2D בלבד). בהדבקה בגובה של מעל 3.5 מ' נדרש שימוש בדבק עם גמישות וחוזק גבוהים יותר.
  • בהדבקה על בטון, כאשר קיימת סטייה במישוריות  של יותר מ-8 מ"מ (לאורך 2 מ') נדרשת שכבת טיח מיישר. המשמעות היא שאין לבצע את היישור באמצעות שכבת ההדבקה.
  • כאשר הרקע הינו בלוק גבס נדרשת שכבה של חומר מקשר ("פריימר") לפני הדבקה עם דבק צמנטי (מסוג C).
  • ככלל שכבת הדבק בסירוק לא תהיה קטנה מ-3 מ"מ וגדולה מ-10 מ"מ.
  • באזורים רטובים (במבנים שאינם מבני ציבור) נדרש שימוש בחומר למילוי מישקים (רובה) עם ספיגות מים מופחתת מסוג CG2W וזאת על מנת להבטיח הידבקות משופרת ועמידות גבוהה יותר במים.
  • בתפר ההתפשטות בין קצה האריח לקיר ופינות יש להשאיר מרווח של 6 מ"מ בכדי לתת מענה לתזוזות השונות של האריח וקיר הרקע.

לסיכום, התקן החדש מסדיר ומגדיר בצורה ברורה את ההיבטים השונים של תכנון וביצוע מערכות חיפוי פנים בהדבקה של אריחי קרמיקה, פורצלן ופסיפס והוא ללא ספק מהווה צעד חשוב בשיפור איכות הביצוע של עבודות אלו. עם זאת על מנת שהתקן יוטמע כראוי, נדרש שיתוף פעולה מצד כל הגורמים המעורבים: היזמים, המפקחים, הקבלנים ויצרני המוצרים לכל אורך תהליך הבנייה.

הערה: סוג הדבק לאריחים יקבע בהתאם למידות האריח, ספיגותו וגובה החיפוי, בהתייעצות עם המחלקה הטכנית.

למאמר