LCA לעתיד ירוק יותר

בני האדם משפיעים על עתיד כדור הארץ השפעה מכרעת. הכרה זו היא אחד המאפיינים החשובים של המאה ה-21. הידלדלות חומרי הגלם, פליטת מזהמים ופגיעה במשאבי טבע כמו יערות העד ומקורות המים מסכנים את הקיום האנושי ומהווים גורמים מרכזיים במשבר האקולוגי החמור. והנה, על סף נקודת האל-חזור, נראה שעוד ועוד מדינות וחברות מאמצות אחריות סביבתית וערכי קיימות, ומעודדות פיתוחים יצירתיים שיפחיתו את פליטת המזהמים וגזי החממה, יעדיפו מקורות של אנרגיה מתחדשת, ישמרו על ערכי הטבע והסביבה, ויצמצמו את הפסולת למינימום האפשרי.

לכל מוצר יש ״חתימה סביבתית״

דרכו של העולם המודרני להיות ידידותי לסביבה היא לצמצם ככל הניתן את הנזק ולהעצים את התועלת לסביבה. זה אולי נשמע פשוט, אך בפועל, קביעת היותו של מוצר או שירות מזיק או ידידותי לסביבה אינה טריוויאלית כלל. קחו את בקבוקי הפלסטיק לדוגמה. עצם היותם ניתנים למיחזור לא בהכרח עושה אותם לירוקים. כדי לבחון אם מוצר הוא ירוק באמת, יש לבחון את כל משך חייו – מהפקת חומרי הגלם, דרך שינועם, הייצור, ההפצה והשימוש במוצר, והפעולה שנעשית בתום השימוש. ניתוח זה קרוי בשפה מקצועית ״מעגל חיי המוצר״ – מושג שבבסיסו ההנחה כי  לכל מוצר יש ״חתימה סביבתית״. הבנה וכימות (מדידה) של החתימה הזו הם המפתח להתנהלות המגלמת אחריות סביבתית אמיתית.

הפרמטרים לבחינת החתימה הסביבתית של המוצר

כיוון שאנשי המקצוע [אנשי איכות הסביבה] רואים חשיבות ב״חתימה הסביבתית״, הם פיתחו דרכים שונות למדוד אותה. אחת המוכרות בהן היא ה- LCA (Life-Cycle Assessment) או “ניתוח מעגל חיי המוצר” – אנליזה שנעשית בכלים סדורים ושדרכה אפשר ללמוד מה המחיר הסביבתי של המוצר. הניתוח מודד את כל מסלול חייו של המוצר, משלב התכנון והייצור ועד לתום השימוש. בעיקרון, הליך LCA כולל שישה שלבים:

1.    בחינת חומרי הגלם

האם תהליך השגת חומרי הגלם ושינועם גובה מחיר סביבתי או אנרגטי גבוה?

2.    בחינת תהליך הייצור

האם הייצור מביא לזיהום סביבתי, וכמה מזהמים נפלטים בדרך?

3.    שינוע המוצר והפצתו

שינוע מוצרים וחומרי גלם בין מדינות ויבשות גובה מחיר אנרגטי וסביבתי. מה המחיר הסביבתי של השינוע וההפצה של המוצרים למדינת היעד ובתוכה?

4.    שימוש

האם עצם השימוש במוצר גורר נזקים לסביבה (למשל, נסיעה ברכב מזהם)?

5.    סיום שימוש

בחלק זה מביאים בחשבון שאולי השימוש במוצר הסתיים, אבל ההשפעה שלו על הסביבה עדיין לא. כאן עולות שאלות כגון: האם בתום השימוש במוצר ניתן לעשות בו שימוש חוזר או למחזר אותו, באופן חלקי או מלא? באיזו מידה עלולה הפיכתו לפסולת לזהם את הקרקע?  אופטימלית, מוצר שנעשה בו שימוש אינסופי לא יהיה לפסולת ובכך נסגר “מעגל חיי המוצר״.

תעודת יושר סביבתית

רק כאשר בוחנים את כל השלבים שהזכרנו תתקבל תמונת LCA אמינה, שאחריה יתאפשר לבחון אם המוצר המדובר הוא באמת מוצר ״ירוק״ שלא מזהם את הסביבה ומדלדל את מקורות האנרגיה. כאן חשוב לציין שנכון גם להסתכל על תרומת המוצר בהיבטים הסביבתיים (אם הוא חוסך באנרגיה או מלכתחילה עשוי מחומר ממוחזר הוא יקבל נקודות חיוביות). מוצרים שזוכים לציון גבוה ב- LCA הינם בוודאות ידידותיים לסביבה, מה שמקנה סוג של תעודת יושר לחברה היצרנית. יתר על כן, תהליך ה-LCA מתבצע היום כחלק משלב הפיתוח של מוצרים, מסייע לזהות נקודות תורפה ומעודד חלופות ידידותיות יותר לסביבה.

תרמוקיר – מחלוצות ה-LCA בישראל

מעגל חיי המוצר, וה-Life-Cycle Assessment בפרט, כבר לא נחשבים לתפיסות חדשות. תרמוקיר היתה אמנם מחלוצות השימוש ב-LCA בענף הבנייה בישראל לפני עשור, אבל בעולם החלו בניתוח זה שנים לפני כן. למרות הוותק היחסי, התהליך הוא עדיין בגדר רשות ולא חובה, ולכן, ככל שיותר לקוחות וצרכנים יהיו מודעים לחשיבותו, ישכילו לאמץ אותו חברות נוספות.

הדבר חשוב במיוחד בענפים בעלי טביעת רגל סביבתית משמעותית כמו ענף הבנייה, הנחשב לצרכן דומיננטי של חומרי גלם ואנרגיה – הן בתהליך הייצור, הן בזמן השימוש במבנים לאורך זמן והן לאחר הריסתם. מכאן, שלא ניתן להפריז בחשיבות שבמהלך החלוצי של תרמוקיר, שהיתה הראשונה לבצע ניתוח זה כבר לפני כעשור. בשנה החולפת השלימה תרמוקיר תהליך LCA על מרבית  מוצריה ובכוונתה לשפר את פעילותה בהתאם להמלצות הדוח שהתקבל מהתהליך, בכל אחד מהמרכיבים של ייצור מוצרי החברה וצריכתם.

את תוצאות הניתוח ניתן למצוא כאן

תרמוקיר, אשר חרתה על דגלה את קידום נושאי הסביבה והקיימות בענף הבנייה הישראלי, תמשיך להוביל את התחום באמצעות פתרונות חדשניים וחשיבה יצירתית ופורצת דרך.