התקן הישראלי לבנייה ירוקה – ת"י 5281, מהווה את מקור הסמכות הבלעדי בישראל בכל הנוגע להערכת מבנים ירוקים. התקן, אשר נכתב על מנת להפחית את ההשפעות השליליות של תהליך הבנייה על הסביבה בישראל, כולל קטגוריות וקריטריונים שעל פיהם ניתן לקבוע האם המבנה הוא ידידותי לסביבה – קרי האם הוא מבנה "ירוק".
התקן הישראלי קובע כי על המבנה לעמוד בדרישות מינימום בכל אחד מהתחומים הבאים: אנרגיה, קרקע, מים, פסולת, ניהול סביבתי, אוויר, רעש, קרינה, תחבורה וחומרי בנייה. בנוסף, על מנת לקבל מעמד של מבנה ירוק, יש לקיים דרישות נוספות המעידות על הקטנת ההשפעה השלילית על הסביבה בתחומים המפורטים בתקן. מבנה העומד בתקן זוכה לקבל "תו ירוק" המוענק על ידי מכון התקנים הישראלי והמשרד להגנת הסביבה.
יתרונותיו של מבנה העומד בתקן הישראלי לבנייה ירוקה בהשוואה למבנים רגילים באים לידי ביטוי בחיסכון משמעותי בצריכת האנרגיה, הקטנת פליטת גזי החממה כתוצאה מפעילות, הקטנה משמעותית של צריכת המים ומיחזור של חלק גדול מהפסולת.
בשנת 2011 עבר התקן הליך שדרוג רחב ומקיף לו היו שותפים עשרות אנשי מקצוע. כיום, התקן החדש מציין דרישות מפורטות המותאמות לסוגי מבנים שונים: מבני מגורים, מבני משרדים, מבני חינוך, מבני אכסון תיירותי, מבני בריאות, מבני מסחר ומבני התקהלות ציבורית.
מבנה התקן הישראלי החדש לבנייה ירוקה:
התקן הישראלי החדש לבנייה ירוקה, בשונה מהתקן הישן, מתייחס באופן פרטני לסוגי מבנים שונים (מבני מגורים, מבני משרדים, מבני חינוך, מבני אכסון תיירותי, מבני בריאות, מבני מסחר ומבני ציבור) כך שלכל טיפוס בינוי מותאמות דרישות ייחודיות. התקן בנוי מכמה פרקים כאשר כל פרק מתייחס להיבט שונה של הבנייה הירוקה: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת ומחזור, תחבורה, אופן ניהול אתר הבנייה וחדשנות.
כל פרק בתקן כולל מספר מאפיינים אשר בעצמם מורכבים מסעיפים. עמידה בכל אחד מהסעיפים מעניקה ניקוד מסוים עבור המבנה. לכל מאפיין יש מספר קריטריונים להערכה הכוללים את פירוט הדרישות לצורך קבלת הנקודות. עמידה בכל הדרישות תאפשר קבלת מלוא הניקוד. לרוב קיימת גמישות בבחירת הדרישות אותן רוצים למלא אך כמה מהדרישות מהוות תנאי סף אשר חובה לעמוד בהן בכדי שהמבנה יעמוד בתקן.
מבנה חדש המבקש לזכות בתו תקן ירוק חייב להגיע למינימום של 55 נקודות המזכות את המבנה בכוכב אחד. ככל שהמבנה יצבור יותר נקודות כך הוא יזכה למספר כוכבים רב יותר (עד חמישה כוכבים למבנים ירוקים מצטיינים). כלל זה שונה לגבי מבנים ישנים העוברים שיפוץ – אלה זקוקים למינימום של 40 נקודות בלבד לקבלת תו תקן ירוק.
פרק האנרגיה בתקן הוא בעל המשקל הגבוה ביותר. אם נביט לדוגמה על החלק בתקן המתמקד במבני מגורים – הרי שבאמצעות עמידה בדרישותיו מבנה עשוי לזכות ב- 37 נקודות שהן 37% מסך הניקוד בתקן. הפרקים בנושא קרקע ומים מעניקים למבני מגורים עד 17 נקודות כל אחד ופרק החומרים מעניק עד 6-12 נקודות (משתנה בהתאם לסוג המבנה).