דייס צמנטי לבטון דרוך: איך בוחרים את הפתרון המתאים ביותר?

כללי האצבע לבחירת דייס צמנטי לגשרים ועוגני קרקע, לצורך עמידה בתקנים, יישום נוח ומניעת כשלים משמעותיים.

בשנים האחרונות צוברת תאוצה בנייה רוויה הכוללת מגדלים רבי קומות עם מרתפים עמוקים, לצד התפתחות תשתיות כמו גשרים. תנופת הבנייה מגדילה את הדרישה למוצרים ייעודיים, העומדים בדרישות ההנדסיות ומאפשרים למבנה לעמוד בעומסים הולכים וגדלים. אחד ממוצרים אלו הוא דייס צמנטי, המשמש לדריכת מיתרי הזיון בגשרים ובעוגני קרקע: הדריכה יוצרת כוח נגדי לזה שיופעל על האלמנט בעת השימוש בו, ובכך תורמת לחוזק ועמידות האלמנט. ריכזנו מספר דגשים מרכזיים לצורך בחירת דייס צמנטי, המאפשר לבצע דריכה אופטימאלית ולמנוע כשלים בגשרים ועוגני קרקע.


בטון דרוך בגשרים

לצורך דיוס גשרים ומניעת תקלות אפשרות, יש לוודא שהדייס הצמנטי עומד בתקן הישראלי (ת"י 466 חלק 3) וגם בתקן האירופאי (EN 934) חלק 4 וחלק 1. בנוסף, על מנת לוודא שהדייס עומד בתקינה הנדרשת בשטח ולמנוע כשלים משמעותיים, יש לוודא שהוא עומד
ב- 4 בדיקות עיקריות, גם במעבדת היצרן וגם בשטח:

  1. בדיקת נזילות: פחות מ- 25 שניות מסיום הערבוב ולאחר 30 דקות.
    המטרה: לעבוד עם דייס דליל יחסית המאופיין בזרימה גבוהה, שייכנס בין הפיתולים של ברזלי הזיון. מעבר לקשיי היישום של המדייס, דייס סמיך יתר על המידה לא ייכנס לכל החללים הרצויים, יוביל ליצירת כיסי אוויר ולפגיעה משמעותית בעמידות ובחוזק המכאני של האלמנט. בהנחה שהתוצאה של בדיקת הנזילות תקינה, עוברים לבדיקות הבאות.
  2. בדיקת הפרשת מים – ממוצע נמוך מ– 3% מהנפח הכללי.
    במידה שמים רבים מופרשים החוצה מתוך האלמנט, הם יצאו לתוך החלל שבו אמור להיות ממוקם הדייס. כתוצאה מכך, לאחר הייבוש ייווצרו כיסי אוויר ומים שגם במקרה זה מובילים לירידה בחוזק האלמנט. מכאן חשיבות העמידה בשיעור הפרשת המים הקבוע בתקן.
  3. בדיקת שינוי נפח (תפיחה או התכווצות) – בין 0% ל-5% תפיחה.
    הדייס אמור לגדול מעבר לנפח הראשוני, בטווח של 0%-5% מסך הגובה שלו, כדי לוודא שכל הנפח של הדייס בתוך החלל הוא הרמטי ונטול חללי אוויר. מצד אחד, התכווצות הדייס בתוך האלמנט מייצרת חללים בלתי רצויים. מצד שני, תפיחה מעבר למותר בתקן עלולה לייצר לחצים וסדקים בלתי רצויים. לכן, חשוב לוודא ששינוי הנפח מצוי בטווח האופטימום המותר.
  4. בדיקת חוזק לחיצה – גדול מ-37 מגפ"ס, לאחר 28 ימים.
    בדיקה של חוזק הלחיצה שהדייס אמור לעמוד בו, בכדי לוודא שיעמוד במאמצים המופעלים עליו.

לצד בדיקות אלו, שמסייעות למניעת כשלים אפשריים, חשוב לוודא שהדייס הצמנטי הוא בעל זמן שמישות ארוך, שמייצר מרווח ביטחון במקרה של עיכוב או גורם שמפריע לביצוע הדיוס. זמן שמישות ארוך מאפשר להתרכז בפתרון הבעיה בלי לבזבז חומר, ומסייע למנוע תקלות דוגמת סתימות בצנרת ההזרקה. בדיוק מסיבות אלה, תרמוקיר מעמידה לרשותכם את SAKRET MO 040 – פתרון לדיוס גשרים המאופיין בזמן שמישות ארוךהעומד הן בדרישות התקן הישראלי והן בדרישות התקן האירופאי.


ביסוס ודריכת עוגנים בקרקע

אחד ההבדלים המרכזיים בעבודה עם גשרים ביחס לעבודה עם עוגני קרקע, הוא עיתוי תהליך הדריכה: בגשרים ברזלי הזיון עוברים תהליך של דריכה לפני שלב הדיוס.. בעוגני קרקע הדייס נכנס לתוך האלמנט, ורק אחרי שהוא מתקשה מבצעים את הדריכה. המשמעות היא שבדיוס עוגני קרקע, יש חשיבות גדולה יותר למשך הזמן המינימאלי הנדרש כדי להגיע לחוזק המאפשר את ביצוע הדריכה: המטרה היא להקטין את משך הזמן כדי לייעל את תהליך העבודה ולאפשר מעבר מהיר לשלב הבא. בעקבות הדרישות שעלו מהשטח, פיתחנו את SAKRET MO 041 המאפשר לבצע את הדריכה תוך פרק זמן קצר יותר.

בדומה לדיוס גשרים, גם דייס המיועד לעוגני קרקע צריך לעמוד ב- ת"י 466 חלק 3, ובארבע הבדיקות המרכזיות שפירטנו. גם במקרה זה, חשוב לבחור בדייס צמנטי בעל זמן שמישות ארוך. SAKRET MO 041 לדיוס עוגני קרקע גם מאופיין בזמן שמישות ארוך, וגם עומד בדרישות התקן הישראלי.

דיוס אפקטיבי של גשרים ועוגני קרקע, מתחיל בבחירת הפתרונות העומדים בתקנים ובבדיקות השונות. בחירה נכונה תסייע לחיזוק האלמנט ותמנע כשלים משמעותיים לאורך זמן.

כתב: בר אטרצקי, מהנדס מו"פ, תרמוקיר