חקלאות אנכית
זה נראה כמו חללית, אבל בעצם מדובר בחווה חקלאית לכל דבר. הגידולים כאן מנוהלים בעיקר על ידי מכונות, עם קצת עזרה מאנשים. זוהי הצצה מוקדמת לסוג חדש של חקלאות.
עד שנת 2050 ,צפויה אוכלוסיית כדור הארץ להגיע ל-8.9 מיליארד, וכדי להאכיל את כולם, צריך לייצר כמות גדולה יותר בפחות כוח אדם. הפתרון הוא בחוות אנכיות, השוכנות באזורים תעשייתיים בסמוך לערים. כאן בני האדם עוזרים למכונות – לא להיפך – לגדל יבולים.
החווה, מעין הצלבה בין מפעל למעבדה, מכילה מגשים של גידולים שאותם עורמים בצורה אנכית כדי לחסוך מקום, ואז מערכת ממוחשבת אוספת נתונים ומשקה, מאירה ומזינה כל מגש באופן מיטבי ובתנאי טמפרטורה ולחות הולמים. בתהליך מדויק זה, גדל היבול מהר יותר, עם מעט מאד מים וללא צורך בהדברה.
ללבוש קפה
מסתבר שאפשר להתחמם מקפה לא רק מבפנים. חברת MOUNTAIN DESIGNS האוסטרלית פיתחה שיטה לבידוד מעילים המשלבת סיבי קפה ממוחזרים. למה דווקא קפה? מסתבר שחומר זה מספק הגנה טובה מפני קרני UV, סופח ריחות שהגוף מייצר ויעיל במיוחד בהעברת לחות מהעור אל המעטפת החיצונית של המעיל, כך שהוא מתייבש מהר יותר. המעיל הרב-שכבתי נושם, חמים ועמיד במים וברוח לאורך זמן גם ללא כביסה וללא שימוש בכימיקלים מיותרים. אל דאגה, למעילים אין ריח של קפה.
בקבוקים של שמש
בשנת 2002, במהלך אחת מהפסקות החשמל התכופות שפקדו את עיר מגוריו בדרום ברזיל, המציא מהנדס בשם אלפרדו מוזר (moser) דרך פשוטה, יעילה וזולה להאיר את הבית שלו בשעות היום, ללא חשמל, בעזרת בקבוק פלסטיק, מים ומעט אקונומיקה. הרעיון היה כל כך מוצלח שחברים ומשפחה ביקשו ממנו להתקין כאלה בביתם, ואפילו בסופרמרקט השכונתי התעניינו בפתרון המבריק. בהמשך, התחילו ליישם את הרעיון בפיליפינים, וכיום ניתן למצוא אותו בעוד כ-15 מדינות – מהודו ובנגלדש, דרך טנזניה, ארגנטינה ועד פיג'י, באזורים שבהם לאנשים אין גישה או אמצעים לחשמל יקר. מיליוני אנשים מצליחים להאיר את בתיהם בעזרת ההמצאה של אלפרדו, ותוך כך גם עושים שימוש חוזר בבקבוקי הפלסטיק.