בניה ירוקה כמנוע לקלינטק

בנייה ירוקה מהווה זרז לפיתוחי קלינטק במגוון של תחומים, כמו שימוש מושכל במשאבים, חסכון באנרגיה ובמים וטיפול בפסולת. היא גם מייצרת ודאות עבור טכנולוגיות ירוקות בהיותה פתוחה לרעיונות חדשים. אז מדוע מעטות חברות הבניה הישראליות המקדמות קלינטק בפעילותן? ניסינו לברר למה.

מאת: אביעד אורן

באחרונה פורסם מדד גלובאלי לחדשנות בקלינטק Global Cleantech Innovation Index 2014 הממקם את ישראל בראש המדד, לצד פינלנד וארה"ב שהן מדינות חזקות ומוכרות בתחום.  ישראל נבחרה בהשוואה מקיפה בין 40 מדינות הודות לשיעור הגבוה של ביצועים וחדשנות בתחום הקלינטק ולמרות שהיא נמצאת באזור בעל משאבי טבע מוגבלים. מיקומה של ישראל בצמרת מדינות הקלינטק העולמיות מפתיע, בייחוד אם נבחן זאת ביחס לשוק הבניה הירוקה הישראלי המצומצם יחסית ביחס לשוק העולמי.

דווקא את אבי פלדמן, הנתון על הבכורה של ישראל במדד פחות מפתיע. פלדמן מנכ"ל קרן ההשקעות Capital Nature המשקיעה באנרגיות מתחדשות, תוצר של שיתוף פעולה בין המדינה למגזר העסקי, אומר כי הדו"ח שפורסם הינו עדות למה שאנו טוענים מזה זמן רב " יש בישראל פוטנציאל ייחודי לפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בתחום הקלינטק. כעת עלינו לבחון איך מעצימים את התהליך ורותמים גם את ענף הבניה הירוקה ביתר שאת כמנוע לצמיחת הקלינטק".

מסר של מובילות

הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבניה ירוקה מחדדת את מיקומה של הבניה הירוקה כזרז לקלינטק בישראל ביחס לעולם: "בעולם חברות בניה ירוקה ויזמים בתחום מהווים חממות לפיתוחי קלינטק. בישראל אנו עדיין נמצאים בשלבים ראשוניים של מגמה זו אבל הכיוון הוא חיובי הודות ליתרונות הרבים הקיימים באיחוד כוחות בין הענפים".

ביניש מונה את היתרונות עבור חברות בניה ירוקה בעידוד ובאימוץ של פיתוחים מתחום הקלינטק: "חברה החורטת על דגלה להוביל את תחום הבניה הירוקה בעצם מעבירה מסר של מובילה באיכות ובחדשנות ואימוץ של פתרונות מתחום הקלינטק יוצק תוכן אמיתי למסר זה. בנוסף, הצלחה ביישום של פתרונות מובילה ליתרון עסקי ולמיצוב החברה כבולטת בתחומה. לצד כל אלה קיים היתרון של היכולת להיות שחקן משמעותי בשוק העולמי, הנושא עמו חידושים ובשורה אמיתית מעבר לשוק המקומי".

אם בניה ירוקה מהווה חממה רחבה לפיתוחים בתחום הקלינטק, תחום האנרגיה בפרט הינו חוליה מרכזית בחממה זאת. "שלושת התחומים המובילים בעולם כיום מבחינת ביקושים לפתרונות מתחום האנרגיה קשורים במישרין לבניה ירוקה: תחום אגירת האנרגיה המתרכזת ביכולת שלנו לאגור חשמל וכך לנהל משאב זה בצורה חכמה יותר, כצעד משלים לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים; תחום יצירת רשת חכמה (Smart grid) מרמת הבית הבודד, הבניין, השכונה והעיר המאפשר ניהול נכון יותר של משאבי אנרגיה והתאמתו באופן אישי לצרכן והתחום של ההתייעלות האנרגטית ובכלל זה יצירת מבנים יעילים וחסכוניים יותר" מציין פלדמן.

עד כמה השילוב של בניה ירוקה וקלינטק יכול להיות סוחף ובעל פוטנציאל עסקי, תעיד חברת תרמוקיר שהינה ספקית של פתרונות בתחום הבידוד התרמי, האיטום, הדבקים והאקוסטיקה ובתקופה האחרונה מעורבת יותר ויותר בפיתוח פתרונות בתחום הבידוד המוביל לחסכון משמעותי באנרגיה. אלי כהן מנכ"ל החברה מפרט: "הצורך לייצר מובילות בפתרונות בידוד הביא אותנו לעיסוק בטכנולוגיות המצויות בחזית הקדמה העולמית ואשר יש בהן פוטנציאל גבוה להביא לשיפור בביצועים התרמיים של מבנים מבלי לגרום לשינויים משמעותיים בשיטות הבנייה הנהוגות כיום. בעולם, חברות ענק תרות אחר פתרונות בידוד מעין אלה ואנחנו הצטרפנו למשימה וזאת באמצעות פרויקטים משותפים עם חוקרים מובילים באקדמיה בארץ ובחו"ל, אשר מצפה ובצדק שהגופים העסקיים יובילו את ההתמודדות עם האתגרים הניצבים לפתחנו אשר אחד העיקריים הוא לשלב בין תפיסה קרי, היכולת לאמץ פתרונות חדשים לבין טכנולוגיה"

מחסור בידע

אז אם כך, מה מונע מאתנו מלחזות ביותר ביטויים של חברות בניה ירוקה המאמצות את הקלינטק ומקדמו?
איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה בישראל מפנה אצבע כלפי המדינה שאינה עושה די להתמודד מול כשלי השוק המונעים חיבור בין קלינטק לבניה ירוקה "בכדי שבישראל נראה יותר פיתוחי קלינטק בבניה ירוקה חייבים בראש ובראשונה לפתח את תחום הבניה הירוקה בישראל ואת זה ניתן לעשות רק באמצעות מתן תמריצים ממשלתיים כגון מתן הטבות בתנאי המשכנתא לבאים לרכוש דירה העומדת בתקן ירוק. המצב כיום הוא ששוק הצרכנים והקבלנים אינו שש לפנות לבניה ירוקה שנתפסת אמנם כאיכותית יותר אך גם יקרה יותר באופן יחסי ובמידה רבה של צדק. צריך להבהיר שיישומים של פיתוחים בקלינטק לרוב בהכרח יהיו יקרים יותר מיישומים מוכחים ישנים יותר. על המדינה להכיר בכך ובאמצעות פיתוח השוק נביא ליותר חברות לחפש אחר פתרונות קלינטק לבניה ירוקה ונעודד אותן להיות מעורבות יותר בפיתוחי קלינטק, החל מהשלב המחקרי וכלה בשלבי ההטמעה"

מנכ"ל תרמוקיר מזהה דווקא את הנושא של תשתית הידע כחסם בפני חברות ישראליות: "הניסיון שלנו בתרמוקיר מלמד ככל שהעמקנו בעיסוק בטכנולוגיות  ראינו שנדרש  מסד ידע  אשר יאפשר את  בחינת האפקטיביות וההתכנות הטכנולוגית והמסחרית של פתרונות חדשניים, זאת לצד האתגר של הטמעת הפתרונות בקרב המתכננים והקבלנים, קהל שהינו שמרני מטבעו. אני רוצה לציין לחיוב את נציגי לשכת המדען הראשי אשר השכילו להבין את האתגר שניצב לפתחה של תעשיית הבנייה ומוכנים כיום להקצות משאבים על מנת לתמוך במאמצים שלנו שאני מאמין שיכולים להביא את ישראל להיות אבן שואבת לעולם של פתרונות לבנייה.

אבי פלדמן והילה ביניש מסכימים כי חסם מרכזי טמון בשוק מקומי שמרן יחסית שמהסס להוות במה לטכנולוגיות חדשות. "עלינו להעמיק את שיתופי הפעולה בין היזמים מתחום הקלינטק לחברות מבוססות שאמורות להטמיע טכנולוגיות אלו" אומר פלדמן, כך לדוגמא Capital Nature ותרמוקיר כבר משתפות פעולה על ידי ביצוע בדיקות התכנות משותפות לטכנולוגיות שמוצעות על ידי יזמים.  ביניש מוסיפה: "על מנת לשבור את הקיר המפריד בין יזמי הקלינטק לחברות הבניה הירוקה, על החברות לראות בכך הזדמנות על פני סיכון, על היכולת להחדיר חשיבה חדשה ומידע יקר במערכות קיימות ועל הפוטנציאל לזינוק מהשוק המקומי לשוק העולמי".

לכתבה (עמ' 20-21):
http://www.haaretz.co.il/st/inter/Global/magazine/Haaretz/2014/Green/index.html